אי של שקט ושפיות

למזלי ציוותו אותי בחוליה יחד איתו.

התמונה הראשונה לקוחה מהלילה הראשון. רואים כמה אני מפחד? ורואים כמה הדר רגוע ומחויך?

כמה דקות אחרי התמונה מתחיל גשם זלעפות ואנחנו צריכים לסדר לעצמנו מכסה עם יריעת ניילון שהביאו לנו מראש.

אני? קופא. לא מתפקד. הדר? מתחיל לזוז, לפרוס את היריעה, להביא אבנים, לקשור חוטים. לאורך כל הזמן הזה הוא נותן לי משימות ומשחרר אותימהפחד דרך מעשים.

התמונה השנייה לקוחה מהיום השלישי בתוך השבוע. שנינו מחויכים ורגועים. ונשבע לכם, הכל בזכותו. לאורך כל הימים הוא לימד אותי טקטיקותמנטליות שהוא למד ב״חמש אצבעות״. איך להגיד לעצמך שאתה אוהב דברים שמפריעים לך (קור, הליכות ארוכות, שינה בשטח) ולחייך בכוח גםכשקשה. ובכלל, אין דבר כזה קשה- יש מאתגר.

הדר שלנו היה איש של שפיות, אי של שקט. מנהיג שקט וכריזמטי. הוא ידע לזהות מתי מישהו צריך שיחה אישית ורגועה ומתי הקבוצה צריכה כאפהמצלצלת ולא פחד להגיד דברים קשים.

הדר, אח שלי, לב שלי,

למרות שלא היינו בקשר בשנים האחרונות אולי בגלל (הדר היה אומר שזה בזכות) היחידה שהיית בה ואולי בגלל שלא התקשרתי לשאול מה איתך(הדר היה אומר שחבר אמיתי מתקשר…) תמיד חשבתי עליך ועל דברים שלמדתי ממך.

נשבע לכם, אני יכול לכתוב ספר שלם על כל הדברים שלמדתי ממנו.

איך ערוץ הכיבוד אומרים (הוא ממש אהב אותם)? בן אדם הצגה.

אתה אחד האנשים שהשפיעו עליי הכי הרבה בחיי, ואני אסיר תודה על כל שיחה ורגע איתך.

לא מאמין אני כותב את זה,

נוח על משכבך בשלום אחי היקר.

לזכר הדר קמה הי״ד, אשר נפל בעת שירותו במהלך הקרב על שחרור כפר עזה.